קאלברי היא עיירה שנמצאת על גדות נהר מרצ'יסון, שחותך מישור מדברי עצום במערב אוסטרליה ונשפך לים.האזור כולו נמצא בשמורת טבע בעלת אותו השם. ולמה זה צריך להיות איכפת לכם? זה לא…
אבל לנו, שנתקלים כאן במקומות קטנים הנראים כמחנה עובדים זה משנה. כי קאלברי חריגה בנוף: בתים מטופלים, כמה חנויות, כמה אפשרויות לינה ומעל לכל- הנהר הזה, שזורם פתאום במקביל לחוף, ואז עושה סיבוב ונשפך לים.
זה נותן ים של אפשרויות:
ספורט ימי בנהר רגוע ללא גלים, שיט לתצפית בשקיעה, בסיס לטיולים, צילומי נוף למכביר.
יצאנו מכאן ליום שלם של טיולים לאורך הנהר הארוך והעמוק. חום אימים, בין 37 ל-41 מעלות, ובכל תחנה מתנפלים עלינו מאות זבובים. לא עוקצים, רק יושבים עלינו ולא נותנים לנשום. רכשנו תכשיר כלשהו שמרחיק אותם מעט, מרחנו אותו על הפנים, והם התיישבו על משקפי השמש לנו וחיכו להוראות נוספות. אט אט פיתחנו "נוהל כניסה לרכב": נדב מלווה את מיכל לדלת, מעיף ממנה את הזבובים, ופותח לה את הדלת. היא קופצת פנימה והדלת נטרקת, וכך גם בצד השני. ביצוע טוב מכניס רק 20-30 זבובים חדשים לרכב, ואז מכים בכמה מהם וקובעים עם השאר פגישה בהמשך.
בעצירה הראשונה נרשמו אזהרות: ניתן ללכת לתצפית על מסלול שנקרא the loop, אבל אסור להכנס אליו אחרי 07:00 בבוקר מחשש שהחום יהרוג אותנו ואז גם נקבל קנס של $1000. התצפית נפלאה, וכוללת חלון טבעי את הנהר והצצה למסלול האסור.
משם המשכנו לתצפית נוספת - ה- skywalk - פרוייקט
הנדסי מטורף של כמה גשרים המציצים לתוך הקניון העמוק. זה הושק רק ב-2020 וחשנו ברי מזל שלא הגענו קודם לכן.
ואז, למרות החום הכבד, החלטנו ללכת למסלול ה"מכסה" פיתול בנהר שנקרא Z-bend. לא ידענו האם נלך רק לתצפית או שמא נמשיך לירידה לנחל, אבל בסופו של דבר בחרנו להמשיך למרות החום הכבד: המסלול לא ארוך, מוצל בחלקו, ונעקוב אחר מצבנו בחום הזה עם השעונים המשוכללים שלנו. חווינו את הגרסה המקומית המושקעת של מסלול עם סולמות, וירדנו לנחל היפה והמרשים, שם נחנו מעט וחזרנו לרכב.
חם…. מאד חם, אז מה עושים? מקלחת קרה בקראוון משיבה את נפשנו ומאפשרת לנו להמשיך את היום הארוך הזה, תחילה בעוד כמה תצפיות ואז, בעיירה, במסבאה מקומית.
המקום הומה אדם, למעשה רצף של פאב-מסעדה-מועדון קריוקי פרוסים במקביל לחוף. בקריוקי שרים שירים של ניל דיימונד ושאר עתיקים, ובכל שלושת המוסדות שרים ומזייפים איתם.
אדם מבוגר, זקן לבן ארוך (מאוד אופנתי כאן) ניגש אלינו עם צנצנת ומחברת גדולה: אם נשים ארבעה דולר בצנצנת, נוכל לנחש מספר ולרשום אותו במחברת, ואם נהיה הקרובים ביותר למספר שיוגרל (לא ברור על ידי מי) - נקבל מחצית הסכום, כשהמחצית השניה תלך לאיזה עניין מקומי לא ברור (הוא הסביר, חשבנו שאנחנו יודעים אנגלית עד שהגענו הנה...). הודינו לו בנימוס. ברחבה שבים המסעדות-מועדונים לים יש מתקני משחק לילדים שמעסיקים את עצמם, ברקע דימדומים אחרונים. שלוות עולמים.
למחרת בבוקר, השלמנו עוד כמה תצפיות על מצוקים שונים שבהם הים פוגש את סלעי הגיר ויוצר תצורות מרהיבות.
コメント