לסיום הטיול הגענו לדרומה של אוסטרליה המערבית, והתחלנו בעיירה Margaret River. זו היתה אמורה להיות נקודת ההתחלה של הטיול, אבל מלחמות משנות תוכניות!
העיירה היא מרכזו של עמק חקלאי עצום, שמתמקד בעשורים האחרונים בבקר, כבשים וגפנים. זהו אחד מאזורי היין העיקריים של אוסטרליה, אבל ייתכן שגם עליו בקושי שמעתם, כי יש בו רק מעט יצרנים גדולים מספיק כדי שיורשו לייצא, וכמות גדולה מאוד של יקבים משפחתיים שמייצרים עשרות בודדות של אלפי בקבוקים בשנה. הם מוכרים למסעדות באוסטרליה ולאנשים פרטיים שמזמינים משלוחים או קונים במקום.
התמקמנו בגסט האוז סמוך למרכז העיירה; ראינו שהמקומות אוזלים כי יצא שהיינו באזור באיסטר, ולכן הימרנו מעט - והרווחנו בגדול: זהו למעשה Bed & Breakfast של כעשרה חדרים בקומה אחת, בתוך גינה מטופחת מאוד. החדרים גדולים מאוד, ועיקר העיקרים היו המארחים!
הוא שף בפנסיה, שפינק אותנו בארוחות בוקר מושקעות מאוד שהחזיקו אותנו למשך כל יום. הארוחה הוגשה בחדר אוכל גדול, שם נולדו שיחות נינוחות בין האורחים ובינם לבין המארחת.
התברר שהיא מלונאית ותיקה שהסתובבה ועבדה במשרות ניהול ברחבי העולם, והיא יודעת בדיוק מה נדרש למקום שכזה. בנוסף, היא גדלה באזור וגידלה בו את ילדיהם, וידעה להמליץ על מסלולי טיול, חופי גלישה מדהימים ויקבים מיוחדים.
במקרה שלנו נדרש רק אישור ל"תוכנית המפית":
בערב הראשון הגענו לבר-יין קישקשנו עם המלצרית עד שהגיעה העת לשאלה החשובה: באלו יקבים כדאי לבקר? היא לקחה מפית, התיישבה לידנו ורשמה ורשמה, ודירגה וסידרה לפי כיווני נסיעה, וכשהגיעו לקוחות חדשים - שירתה אותם ומייד חזרה להשלמות. ליסה, המארחת במלון, עברה על הרשימה והשלימה פרטים ביוגרפיים של המשפחות המחזיקות את היקבים הללו, הציעה קונדיטוריות סמוכות, אבל בגדול הודיעה שתייצר מפית שכזאת לאורחים העתידיים שלה…
וכך, בכל בוקר, ישבנו לנו יותר משעה בחדר האוכל ושמענו סיפורים על ההתפתחות של המקום, שהיה מרכז אזורי של חקלאות עד שלפני כעשרים שנה היה גל של הגירה לאזור, ובני המקום הותיקים החליטו להתמקד ביין ולעבוד יחדיו לטפח את המקום ולהביאו למצבו היום - קהילה חזקה שדואגת שהמקום יהיה אטרקטיבי לתושבים חדשים ולתיירים להנאתם של כל הצדדים. כך למשל יכול המטייל לקנות בקבוק בכל יקב והאחרון יישלח את כולם לביתו של התייר.
השילוב בין חופי ים, לשחיה, לגלישה, לצפיה, כאלה עם חוף לבן או סלעים דרמטיים, לבין יקבים ויינות הוא נפלא. מה עוד שחלק מהיקבים, נותנים חוויה שהיא הרבה יותר מטעימת יינות. חלק ע״י מוסיקה, או ע״י מתחמים לכל המשפחה - ילדים רצים ומשחקים, משפחות יושבות על הדשא/שולחנות לפיקניק , שף מבשל חטיפים ללאנץ׳ - ממש אירוע חברתי, לא מעונב, וקליל. פיקניק משודרג, ללא הטרחה של לסחוב הכל מהבית ... 😜
** לכל המתעניינים: אליפות בינלאומית בגלישת גלים מתקיימת באחד החופים הללו באמצע אפריל. אפילו ראינו את אוהל השיפוט מוקם... זה חוף עם גלים גבוהים, וממש מסודר לצפייה ממרחוק. יש כל מיני טריבונות שמהם ניתן לצפות על הגולשים.
אבל מסתבר שיש פה חופים לכל רמה, וע״פ מה שאתה מעדיף. כיוון שהחוף ארוך, ורווי מפרצים, חלקם מוגנים יותר או פחות מהאוקיינוס.
** עוד פרט מעניין ששמענו, יש פה מפגש בין האוקיאנוס ההודי לים הדרומי(דרום האוקיאנוס ההודי). לכאורה זו אותה האמבטיה אך בפועל, מסיבות שונות השייכות לשיעורי גיאוגרפיה, זהו אזור סוער מאוד שמקשה גם על ימאים מנוסים ביותר, וחופיו שזורים בספינות טבועות...
אנחנו קיבלנו הצצה קטנה לרוחות שם... תראו איך נדב עומד ברוח 😜
ועל הדרך, אם מישהו רוצה ממש לשנות קריירה: מוכרים
כאן רכב שמתאים למכירת קפה בדרכים. בסוכנות תיווך הנדלן שמפרסמת את זה זה מצויין כ " עסק למכירה". זה הולך מצויין, מאוד מומלץ!
ועוד זוטא:
המארחת בגסט האוז נפרדה מאיתנו כאילו הכרנו שנים ולא ימים. היא התנצלה שלא שאלה על המצב בישראל:"אנחנו מאוד רחוקים מכל מיני משברים עולמיים וקשה לנו להתעמק ולעקוב, אז ויתרנו על זה." מסכנים, מה שהם מפסידים...
Comentarios