יצאנו לשיט על אגם / נהר גורדון. יצאנו מהעיירה סטרהאן, שהיא חלק מאזור שרחש פעילות מאז הגיעו לכאן מתיישבים אנגלים. טוב, האבוריג'ינים ייטענו שהיתה כאן פעילות 40,000 שנים קודם לכן, אבל לא סופרים את זה (אם כי מציינים שוב ושוב שלא נשכח וכו').
היו פה מכרות נחושת שהפכו כעת למכרות ניקל (בטריות), חוטבי עצים (שכן הגזעים כאן משובחים במיוחד ומתאימים לבניחת ספינות), ועוד ועוד. כח העבודה התבסס על אבוריג'ינים ועל אסירים.
בלב האגם נמצא אי בשם Sara island, אליו הובלו אסירים בתחילת המאה ה-19.
הכלא איכלס מקרים קשים שרוכזו בו מרחבי חצי הכדור הדרומי של האימפריה. רבים טבעו בדרך מהכניסה הימית לאגם ובמותם מיפו את עומק המיים והסלעים הנסתרים , עד שנהגה רעיון להקים קיר ימי שיבטיח גובה מינימלי למיים. קיר כזה, באורך 18 ק"מ נבנה בעזרת... אסירים, שרבים מהם טבעו כדי להבטיח הגעה בטוחה של הדורות הבאים לכלא.
הכלא סיפק פועלים לתעשיות שונות. הוא התאפיין בעונשים קשים, נסיונות בריחה שרק מעטים הצליחו והאחרים הסתיימו בטביעה או תלייה. טוויסט בעלילה הגיע כאשר סר לכאן מהנדס אוניות מבוסטון, שרצה לראות במו עיניו את המקור לגזעים המשובחים שהגיעו עד אליו, כחומרי גלם או אוניות חסונות. הוא הציע להשתמש באסירים לבניית אוניות, אך התנה זאת בשיפור תנאיהם. כך קמה מספנה מצטיינת לבניית אוניות, עד שמישהו שם לב שהכלא הפך מופת לשיקום וחינוך מחדש, וזה ממש לא תאם את הימים ההם. הכלא נסגר ב-1833.
עצרנו ביער גשם קטן אך מרהיב ובסיור בחורבות הכלא:
האוניה שהשיטה אותנו לסיבוב הנ״ל, הייתה חדשה ומפוארת, וחשמלית! רב החובל ישב למעלה, בחדר שנראה כמו תא טייס משוכלל, הרבה מאד סנסורים, שמודדים עומק, נותנים דיווחים על כל צדדי האוניה, בו ארים למיניהם... הוא משיט לבד, עם גויסטיק, שנראה כמו במשחק מחשב 😎.
רב החובל היה מאד ידידותי ולכן בקשנו ממנו להקליט ברכת יום הולדת לעומר 🎊🎉:
Commentaires