האגם של מריאן

קמנו בבוקר במרץ בתקווה (?) שנספיק שני מסלולים באותו יום - חלקנו לא ממש האמין בזה אבל תמיד טוב לקום במרץ 😎

נסענו שוב בדרך הנופית המקסימה בכיוון Milford sound. עננים מכסים את השמים, ומזג האוויר נראה מעונן למדי. עצרנו לאחר כשעה, ליד ה״גזלן״ (שאיננו כזה) לקפה של בוקר, ליד הmirror lake, וגילינו שהוא בעצם לא ממש מראה, שכן העננות אינה מאפשרת השתקפות... ברכנו את מזלנו הטוב ביום הקודם, והתפנקנו בקפה משובח. מוכרת הקפה , עושה פלאים באוטו שלה.

המשכנו בדרכנו לתחילת המסלול, מגיעים, מתארגנים, מקבלים טיפ חשוב שכדאי לקחת מקלות הליכה, ויוצאים לדרך. המסלול מתחיל במעבר על גשר חבלים מתנדנד מעל הנהר, מטפס לו בתוך יער גשם, בהתחלה במתינות על שביל סלול + גשרים מעץ, ואנחנו נכנסים במהירות לטבע קסום ומרהיב. ממשיכים בדרך, הרבה אנשים עולים יורדים, קבוצות, זוגות והרבה בודדים (משני המינים) בכל הגילים.

השביל מתפתל ועולה בתלילות יחסית, כל הזמן בתוך היער הצפוף. העליה משתנה, מטיפוס קליל לדילוג (לא ממש בקלילות 🤭) בין סלעים בגדלים שונים, למעברים שונים בין שורשי העצים הגדולים. אנחנו מטפסים לאט, בזהירות, עוקפים אותנו צעירים שמדלגים בין הסלעים...אבל אנחנו נושמים עמוק, וממשיכים בקצב שלנו 😎.

עניין השורשים חדש לנו: שורשים של עצים עתיקים שעדיין מצלים עלינו בולטים מהקרקע. לעיתים מקשים על ההליכה, ולעיתים דווקא נותנים מאחז יד או מדרגה בטיפוס במעלה.

אחרי קצת יותר משעתיים, מגיעים לאגם אלפיני יפהפיה. השמים כחולים, שמש קופחת - אנחנו מוצאים צל, ונחים עם ארוחה קלה לפני שמתחילים את הדרך חזרה - שהיא מאתגרת לא פחות! יורדים באותו היער עד שמתחילים לשמוע שוב את הנהר השוצף ובהמשך אף פוגשים אותו.

אנחנו מגיעים למגרש החניה, עייפים, מרוצים, נכנסים

לאוטו וחוזרים לארוחת ערב ב- Te Anau (אף מילה על מסלול נוסף - למי יש כוח לדבר 😜).