המירוץ מערבה

לאחר שנפרדנו מליצי ואלי, איתם היתה לנו שותפות נהדרת במסע בניו זילנד, טסנו כתשע שעות ל perth, והקטנו את הפרשי השעות מישראל מ 11 ל 6.

תיכננו מראש להשאר כמה ימים בפרת' כדי לכוונן את הראש לקראת הנסיעה הארוכה בקראוון וכדי לעכל מעט את חווית ניו זילנד. על הדרך גילינו ששיש קצת ג'ט לג, וכך יצא שהיינו ארבעה לילות בעיירה שהיא חלק מפרת' הגדולה, סוביאקו.

העיר כולה גדולה מאוד, והסמיכות לאוקיאנוס ולנהרות רציניים משפיעה על אופייה ועל המבנה שלה.

בשבת הלכנו לשוק המקומי של סוביאקו, שם בילינו שעתיים נחמדות באירוע שכונתי, קישקשנו עם המקומיים ועוד כהנה וכהנה. כמו במקומות אחרים בהם ביקרנו באוסטרליה, גם כאן יש קהילתיות: להקת נגנים מהמתנס הסמוך, קריאה לתרום בגדים ישנים שמתוקנים על ידי בעלי צרכים מיוחדים ומוצעים בחנויות במחירים נגישים, שוק החלפות בגדי ילדים, ועוד. נחמד!

למחרת נסענו ברכבת ל fremantle. זוהי עיירה תוססת, עם נמל דייגים, רחובות עם ארכיטקטורה של ניו אורלינס ( אבל נראים נקיים ומתוחזקים), והרבה שימחה ברחוב.

המשכנו משם לעיירה סמוכה בה הוצגו פסלים בתערוכה פתוחה על חוף הים ובפארק סמוך, הכל פתוח לקהל, הכל חינם ונקי ומסודר. המוני אנשים נהנים מאמנות, ים ושקיעה.

בראשון השלמנו הכנות, התבטלנו מעט, והתארגנו כך שנוכל לקחת מזוודה אחת לקראוןן, ואת השניה להשאיר עד שנשוב מהמסע.

בשני זה קרה סופסוף. קיבלנו את הקראוון רק אחהצ, והחלטנו לצאת מהעיר ולישון כ 200 קמ מצפונה, בהנחה שנמצא מסעדות פתוחות ושאת הקניות (בעיקר אוכל) נשלים למחרת.

הגענו לחניון הקראוונים חצי שעה לפני השקיעה, התחברנו ושאלנו איפה אוכלים כאן. נאמר לנו שיש מסעדה שפתוחה בכל יום מ 12 עד late. מניסיוננו הבנו שכדאי לברר מה זה late, וקיבלנו תשובה עמומה: עד שהעל הבית מתרשם שלא יגיעו עוד לקוחות. יופי.

נטולי ציפיות ורעבים מאוד צעדנו למקום. השמיים זרועי כוכבים, רעש הגלים נשמע ברקע, הכל טוב, אם רק ייתנו אוכל...

שוב הופתענו לטובה...