יום במדבר עם הרווי

אנחנו ב-Bay of Sharks, וחשנו צורך עז לגלות מה מסתתר בחצי האי Francois Peron. השם המפונפן מזכיר שנפוליאון שלח שתי אוניות מחקר לאוסטרליה, וברנש בעל השם הזה היה על אחת מהן. כיום זוהי שמורת טבע מדהימה אליה ניתן להגיע רק ברכבי 4X4. היות שהשארנו את שלנו בארץ (דואגים לו מאוד!) ולא מאפשרים כאן לשכור כזה ליום אחד, פנינו לגברת יעילה במרכז המבקרים ב-denham ושאלנו לעצתה. היא מצידה התעניינה בהעדפותינו; החלטנו ללכת על זה ואמרנו לה "יום תכל'ס, בלי ארוחות הריים מדבריות מפונפנות או נגינת כינורות במדבר. תכל'ס!". 😜

קימטה את מיצחה ורשמה לנו את הארווי.

בבוקר פגשנו אותו: צרוב שמש, טויטה פראדו בת 20 (אולי הוא "יד שניה", בכל מקרה אצלו 20 שנים), מזוקן, מעין חיית מדבר אוסטרלית מקומית.

מייד כשיצאנו לדרך התחלנו עם לא מעט שאלות מיפוי ונרגענו שיהיה בסדר:

-So, how long have you been doing this? -Since Eight Thirty

שנאמר: תשאל קלישאה, תקבל קלישאה בחזרה. 🤭

סיפר שגדל בחווה לגידול בקר, הוא ואישתו עברו לכאן לפני כשלושים שנה, הפעילו סיורי מדבר, שיט לתיירים, ומעין מקום אירוח. הקורונה צימצמה אותם לחברה משפחתית קטנה, ומאז הוא עצמו חזר להדריך.

שלושה ילדים, אחד נמצא הרחק (ר' "אנשים שפגשנו בדרך" פרק 5, אם אכן יהיה כזה), הבת שלו כאן בעיירה לומדת משפטים מרחוק, והבן מסתובב פה וחי את המקום. כך לדוגמא רק אתמול דרס שתי עיזים בטיול שטח שנועד להרשים את החברה החדשה שלו. הוא ניצל את ההזדמנות והראה לה איך "מפרקים" עז, היא נדלקה על הרעיון, ופירקה את העז השניה. עכשיו יש לנו חברה חדשה ושתי עיזים מוכנות לבישול במקרר, והוא, הילד בדרך לצפון אוסטרליה לשפר את יכולות הדיג שלו לרמה מסחרית.

וכך עבר לו יום שלם במדבר, עם סדנת גששות, סיפורי היסטוריה, טעימת עלים משיחים שונים, ועוד. למדנו איך להבדיל בין עיקבות של קנגרו מדלג לאחיו המתקדם לאיטו תוך פשיטת הרגליים הקידמיות לפנים, נעיצת הזנב על הקרקע וקירוב הרגליים האחוריות לכיוון הקידמיות ושאר עניינים חשובים מאוד. ראינו דיונות חול יורדות מהמישורים האינסופיים לים, צפינו בחופים נהדרים ומיים צלולים בהם שחו כרישים, "חתולי ים", דולפינים לאחר ההמלטה, צבי ים וכמה אנשים.

היו שיחות ארוכות על החיים בחבל הארץ הקשה הזה, עד כמה יש להם חיי קהילה טובים, על מדינת מערב אוסטרליה רוויית המחצבים (אוראניום, זהב, ניקל, אלומיניום ומה לא) ועל היחס שהם מקבלים מהממשל המרכזי (לוקחים הרבה, מחזירים פחות), ועוד.

בתמורה שאל הרבה על המלחמה בעזה: הוא בעדנו,אבל הוא לא ראה חדשות מאז 1995 ולכן לא לגמרי מעודכן, ולא בטוח שהאתרים שהוא קורא נותנים תמונה רחבה ואמינה (וואלה?).

הידע הבסיסי שלו על ישראל מגיע מספרים של הרמן ווק וג'יימס מיצ'נר (כבר נתקלנו בתופעה). בדרך חזרה ביקש ממני סקירה של ההסטוריה של הסיכסוך אצלנו וקיבל את המגיע לו, מימי בית ראשון ועד אתמול.

סה"כ חוויה נהדרת, שהוסיפה להבנה שלנו את הארץ העצומה הזאת ותרמה לנו ידע לא מבוטל.