את הלילה הראשון העברנו ב"עיירה" סרוונטס. ההסבר ששמה אינו מקרי: לפני 150 שנים התרסקה אונייה ספרדית עם אותו השם בחוף סמוך. האונייה נקראה על שם סרוונטס של דון קישוט, וכשהתושבים המקומיים התאגדו לעיירה במלאת 100 שנים לאירוע, החליטו לקרוא לה סרוונטס ולתת לרחובות שמות של ערים ספרדיות (כולל קאדיז, לחובבי הז'אנר).
בכלל, העיירות שראינו עד כה הן שילוב של כפר דייגים ומחנה כורים, כי לאורך כביש החוף יש כניסות מסתוריות רבות עם שמות של חברות כרייה. מידי פעם פוגשים חוות ענק המגדלות חיטה ובקר בתנאי המדבר הקשים כאן.
חלק מהעיירות עברו ריענון, ולפחות סמוך לחוף יש שירותי תיירות (ספינות דיג, מסעדות קטנות, השכרת קיאקים וכד').
בכל עיירה, האוקיאנוס נוכח באינסוף סיפורים על אוניות שהוטחו בסלעים ברוחות העזות, שגם אנחנו חשים. ( גם עכשיו משתוללת בחוץ רוח של כ-50 קמ״ש , עפ החזאי...).
בלילה השני דגמנו לינה מפנקת: חלקת חניה לקראוון עם שירותים ומקלחת צמודים. מדהים. האמת שניסינו כל מיני צורות חניה גם בשביל ללמוד את הקראוון וגם לתקן מה שנדרש ברכב. 🤷♀️
הבוקר עברנו אצל איזה מומחה בעל שם כדי לתקן בעיה במשאבה של המקלחת והמטבח, ועכשיו אנחנו באמת מוכנים לצאת למקומות פחות מסודרים.
** חווית המוסך מפורטת גם בפוסט אחר, מזוית ראיה של מיכל ... ספוילר, מעט שונה 🤣
המשך יבוא....
נ.ב.
בלילה השלישי אנחנו ישנים בפורט גרגורי. כשחני ו מצאנו בחלקה סמוכה את ארנסטו החביב ואת אישתו. פירוט על ארנסטו בפוסט נפרד 🤭
ג׳ין וטוניק, גבינות ושקיעה בפורט גרגורי 🥂
התמונה עם הגין טוניק בשקיעה נהדרת...מיכל את הופכת ממש מקצוענית..